יום שבת, 7 בנובמבר 2015

Love In Vain


Love In Vain
Robert Johnson

And I followed her to the station, with her suitcase in my hand
And I followed her to the station, with her suitcase in my hand
Well, it's hard to tell, it's hard to tell, when all your love's in vain
All my love's in vain

When the train rolled up to the station, I looked her in the eye
When the train rolled up to the station, and I looked her in the eye
Well, I was lonesome, I felt so lonesome, and I could not help but cry
All my love's in vain

When The train, it left the station, there was two lights on behind
When the train, it left the station, there was two lights on behind
Well, the blue light was my blues, and the red light was my mind
All my love's in vain
Uumh, Willie Mae, Uumh ,Willie Mae , Uumh uumh, all my love's in vain


לא שכיח לשיר ולנגן בלוז בלא לשמע חקייני או מנייריסטי. לאבנים המתגלגלות, על השירה של מיק ג'אגר, הבלוז הוא טבעי, אורגני, לאורך רוב שנות פעילות של הלהקה, וודאי בתקופה בה יצא  Let It Bleed.

Love In Vain של רוברט ג'ונסון בגירסת הסטונס הוא דוגמא טובה לכך. הביצוע הפך לאחד מסימני ההיכר של הלהקה והם הרבו  לנגן אותו בהופעות.

טקסט השיר הוא כולו כאב של פרידה המתואר בפשטות  של תסריט מדויק  עם מאפיינים סימובליים של פרידה- נשיאת המזוודה, תנועת הרכבת אל התחנה, המבט הישיר בעיניים, התרחקות הרכבת ופנסיה האחוריים. ג'אגר וריצרדס שינו מילים פה ושם- הרכבת "נכנסת" אל התחנה ולא מתגלגלת אליה, האור הכחול המתרחק הוא "הבייבי שלי" ולא "הבלוז שלי". (כך באלבום, אם כי בהופעות, חלקן מוקלטות,  ג'אגר שר  לעתים "הבלוז שלי"). הם גם ויתרו  על הפניה המכוונת של ג'ונסון  אל חברתו לשעבר Willie Mae  (בבית האחרון).

ההקבלה בין האור האדום הוא לתודעה, הנפש, המחשבה  (mind), נותרה. The Red Light Was my Mind .    
אפשר לחשוב בהקשר לכך על  Yesterday  שיר שטעון כמובן אמוציונליות מופגנת יותר, וממש אינו בלוזי בסגנונו, אבל כן בנשמתו. כאן ממוקד הטקסט יותר בתגובה הרגשית ופחות בתיאור הכרונולגי של רגעי הפרידה.  Yestarday מנסה לפרק את הכאב והעצב לגורמים, ומתייחס לפתאומיות, לחוסר האונים, לאשמה, לכעס. את האור האדום המשתלט על הנפש אפשר להקביל ל 'צל תלוי מעלי', או ל 'אני לא חצי מהאדם/גבר שהייתי'.

למרות שהמספר הוא כביכול אדם בוגר, יש המייחסים את השיר למותה הפתאומי של אמו של מקרתני בהיותו נער. מקרתני עצמו התייחס לכך בשנים האחרונות, והודה שכיום הוא מבין שהשיר הוא על אמו.